מסע הדג - תום זידמן-פרויד

על המחברת 


תום זידמן פרויד, סופרת ומאיירת שפעלה בברלין בשנות העשרים של המאה הקודמת, בחרה בשם עט גברי ולמען האמת לא הצלחתי לגלות מה הוא שמה האמיתי. זידמן פרויד - שמה מצלצל מוכר ואכן, היא אחייניתו של זיגמונד פרויד ולכך אתייחס  בהמשך.

על הספר

"במסע הדג" שתורגם על ידי ח.נ. ביאליק, אורי (פרגרין  במקור), הולך ברחוב ובידיו צנצנת עם דג קטן. הצנצנת שהוא מחזיק בידיו מתנפצת והדג שבתוכה גדל למימדי ענק. הדג לוקח את אורי למסע בים ומביא אותו לארץ חלומית בה עובדים נערים ונערות תחת עקרונות אידיאליסטים של שיתוף ועבודת כפיים.
הארץ נראית יפה ולא מוזנחת בניגוד לרחוב בו התהלך אורי לפני שהגיע אליה.

ארץ אוטופית

כשמגיע אליה אורי פונים אליו שני נערים ומברכים אותו כאילו היה הוא אחד מהם, הם מציעים לו בגדים חדשים ואוכל עשיר וכשהוא מתנצל על כך שאין לו במה לשלם לו הם מתפלאים כי הם לא רוצים ממנו תמורה.
אורי מגיע לארץ בה הכל טוב, על גבי הדג  אסנפר (המקור הוא מקראי, זהו שמו של מלך אשור, עזרא ד 10, אך ביאליק בחר בשם זה ולו משום שנשמע שם ראוי לדג). בארץ יש סדר וארגון  גרמני ויחד עם זאת מאוד נעים להיות בה. הוא אינו רוצה לחזור לעולם הרגיל. הוא חי חיי עבודה ושיתוף מספקים ללא רדיפה אחר כסף וממון אך למרבה הצער, מתעורר  ורואה כי  חלם חלום.

פשר החלומות

כמו פרויד בספרו "פשר החלומות" שמעלה את הרעיון שהחלום מושפע מהתת מודע, כך "מסע הדג" מושפע מהמקרה הטרגי של מות אחיה של זידמן בטביעה. הפנטזיה של זידמן-פרויד – שאחיה הגיע למקום שכולו טוב.
הטראומה שיוצאת מכלל שליטה מתרחשת כאשר הצנצנת מתרסקת והדג גדל למימדי ענק וכמו הטראומה שמשנה את כל מציאות החיים המוכרת לא נותר דבר אחריה אלא רק לחלום על מציאות אחרת.

השפעות

פרויד הושפעה מהתיאוריות המודרניסטיות בכלל והסוציאליסטיות בפרט של אותה העת.
המודרניזם בא לידי ביטוי באיור של דמויות ילדים סימטריות, גרפיות בעלות מראה אחיד, וורודות לחיים וזהובות שיער.
הצבעוניות בספר אינה רוויה במיוחד ועם זאת מאוד צבעונית. העובדה שאינה רוויה עושה את הספר מלנכולי במקצת, ואולי זו אחת הסיבות שמשך אותי.
הוצאת "אבן חושן" ההוצאה בה הודפס הספר ב- 2003 ידועה בספרים המאויירים והמעוצבים בצורה מרשימה ויוקרתית והוצאות הספרים צריכות לקבל ממנה השראה. הספר יצא לרגל שנת יום הולדת ה-80 של אביבה הררי, בתה של המחברת.

(מסע הדג - תום זידמן-פרויד, הוצאת "אבן חושן", 2003)

לפיפי, מיפי וכל הארנבות באשר הן

TORI AMOS

Scarborough Fair Canticle

(simon and garfunkel)

מרתה והאופניים - אלברטין, ז'רמנו זולו

על הספר

מרתה היא פרה יוצאת דופן. היא כתומה וגדולה, עדינה ומוכשרת להפליא. היא גרה בכפר שליו  וקטן באחו של מר פינשו. הפרות בכפר אוהבות להתבונן ברכבות שעוברות, אך לא מרתה. מרתה שונה.
יום אחד עובר מירוץ אופניים בכפר ומרתה מהופנטת. היא מחליטה להפוך לרוכבת אופניים. מרתה בונה לעצמה אופניים מחלקי גרוטאות במחסן ומתאמנת משך שנה שלמה עד למרוץ האופניים הבא.

מרתה כמובן מנצחת.

קצת על אלברטין וז'רמנו זולו

השניים עובדים ביחד ויצרו מספר ספרים שהגיבורה שלהם היא מרתה.

"Marta au pays des montgolfières" - "מרתה בארץ הכדורים הפורחים"
" Marta et la pieuvre" - "מרתה והתמנוון"
(תודה לבת שבע נגר על התרגום)


ועל האיורים

האיורים של אלברטין מצחיקים ומשעשעים ביותר.

על כריכת הספר על רקע שמים תכולים ועננים לבנים, מרתה רוכבת על אופניים ירוקים שרואים רק את הכידון שלהם ושאר גופה מעופף בקלילות.
בעמוד הראשון בספר היכן שרואים את שם הספר נראית מרתה בעודה מלהטטת על האופניים.
צבעי הפסטל בהם משתמשת אלברטין לא רוויים וזה מה שאני אוהבת בספר. הצהוב הוא לא צהוב מוחלט כמו חלמון של ביצה, אלא יותר נוטה לחרדל חום. גם הכתום של מרתה קרוב יותר לחום מאשר לכתום.
מרתה יושבת בפישוק רגליים (עם העטינים בינהם) על רקע הגבעות הפסטורליות. היא בוהה במבט מעט משועמם כשחברותיה מתבוננות ברכבות העוברות.

המאורע המחולל

בשני העמודים הבאים מתחולל האירוע המכונן - כפולת העמוד כמעט ירוקה לגמרי בניגוד הרמוני לצבע הכתמתם של מרתה. את הרקע הירוק חוצה שביל האופניים הלבן ועליו רוכבי האופניים המהירים.
הרוכבים ארוכים ודקים, נראים כמו ארנבים, אך אני לא בטוחה לגבי הזהות הארנבית שלהם. אלברטין איירה את השביל החוצה את הגבעות באלכסון וכך בעצם יצרה תחושה של תנועה מהירה. בעמוד הבא ישנה התייחסות מקבילה בחלום של מרתה. מרתה חולמת שהיא נוסעת ביחד עם חברותיה בקרונות רכבת, בעוד חברותייה יושבות כולן בתוך הרכבת היא אוחזת בכידון האופניים ומעופפת לה. האלכסון של הרכבת נראה כמו המשכו של האיור בעמוד הקודם.
כפולות העמודים הבאים מספרת לנו איך מרתה יושבת על הטוסיק  ובונה לעצמה את האופניים.
ואז בשני העמודים הבאים רואים את מרתה בשלל תנוחות מתוחכמות מלהטטת לה על האופניים כהכנה למירוץ הגדול.
ביום של המירוץ, שוב הרקע הוא ירוק ושוב האיור מתחיל מלמעלה, בפינה הימנית של העמוד הימני ובזיג-זג אלכסוני עומדים כל הנרשמים לתחרות.
דבר נוסף שמאפיין את החפצים והבתים כמו גם את רוכבי האופניים אותם מאיירת אלברטין הוא שהם מאורכים וגבוהים.
החלונות בבתים ארוכים והדמויות ארוכות וגבוהות.
קו הזינוק מתחיל באמצע הכפר בין הבתים.
וגם כאן קו אלכסוני חוצה שלווה פסטורלית במהירות.
מרתה מגיעה אל קו הסיום כשכולם מריעים לה. היא המנצחת.

איך משתנים חיי הכפר?


אחרי הניצחון של מרתה עוסקות הפרות כולן במשחקי אופניים. הרכבות כבר לא מעניינות אותן.
אך מרתה. מרתה משתעממת. היא חייבת להיות מקורית ומוכרחה למצוא לעצמה מטרה חדשה. ואז היא רואה כדור פורח בשמיים.
כאן מסתיים הסיפור. אך בצרפתית יש לו המשך.

""Marta au pays des montgolfières - "מרתה בארץ הכדורים המעופפים".


הספר נכתב במקור בשנת 1999 ותורגם לעברית בהוצאת "קרן"  בשנת 2003.

(מרתה והאופניים -  אלברטין,ז'רמנו זולו, 2003 , הוצאת קרן)

ילדה מחזיקה חתול